לחם כוסמת פשוט

"הערכת היופי פירושה לראות עץ, לראות ציור, פסל, לראות את העננים, השמים, את הציפורים במעופן, לראות את כוכב השחר ואת השקיעה מעל הגבעות האלה. כדי לראות את היופי העצום הזה עלינו לחרוג אל מעבר לחיינו האישיים הקטנים"

יידו קרישנמורטי, לגעת במהות

אחת לכמה זמן פוקדת אותי רוח הפשטות ומחריגה אותי מחיי האישיים הקטנים. מהבטון הדחוס לטבע הפתוח. מהים והחול לנחל הזורם. מהקרוואסון שקדים לג’חנון.

יש לי מקלט אחד, מיוחד וטוב וחם ומחבק ופשוט בקיבוץ דן. שם מתגוררים נעה ועדן חבריי האהובים.

הזמן עובר מבלי להתמלא בהיסחים. בפשטות. ארוחת ערב- מבשלים לאט, אוכלים בנחת, מנמנמים על הספה, משוחחים בפשטות, אוהבים בפשטות.

קמים לאט. נותנים לגוף ולנפש את הזמן הנחוץ כדי לחזור מעולם החלום לעולם הזה. שותים קפה לאט, לאט. וכשהרעב מתעורר מבשלים בשלווה את ארוחת הבוצר, כי כל הטקס הזה של ההתעוררות לוקח זמן. מסדרים יפה בצלחת את החומוס שהבאנו בדרך מאבו ראמי, מוזגים שמן זית, שוברים ביצים לשקשוקה שהתבשלה על אש קטנה. ואת הלחם…. ובכן את הלחם בצפון, אופים.

השרנו כוסמת בבוקר, טחנו בערב, התססנו בלילה, אפינו בבוקר ולעסנו בצהריים. לחם כוסמת טעים, לח, רך ומנחם עם כיפה קריספית אדמתית חרוכה.

כי יש בצפון בועה של זמן. וזה מה שלחם צריך. בועות וזמן.

זה מתכון פשוט וקל ללחם שהוא בעצם win win לחם. למה ווין ווין לחם? ובכן, רגע של יחסי ציבור ללחם כוסמת:

יש בו קלילות ביחס ללחם חיטה, אבל הוא עדיין מזין ומשביע (בניגוד ללחם קל). מסתבר שהלחם הזה הוא יותר חלבון מלא מאשר פחמימה ריקה, יש בכוסמת את כל חומצות האמינו, ממש כמו בחלבון מן החי.

תזונתית הכוסמת ממש טובה לנו, הכוסמת החלבונית היא לא דגן (יש את הדגן כוסמין, אבל אל תבלבלו, הוא אינו כוסמת), היא גרעין של פרי, שזה גם עובדה מגניבה בפני עצמה וזה גם אומר שלחם כוסמת מתאים לצליאקים ולנמנעים מגלוטן.

בניגוד לזה שכשהיא קלוייה וכהה יש לה טעם של בושם דוחה, הכוסמת הירוקה הרבה פחות ריחנית וההשרייה שלה במים מנדפת ממנה את הבשומת המגעילולה שלה.

בחיטוט בויקיפדיה גיליתי שמהכוסמת מכינים את הקרפ הצרפתי הקלאסי, את אטריות הסובה היפניות, את הבליני הרוסי ואת הפיצורקי האיטלקי שאני חייבת לנסות להכין כבר את המתכון הזה של שרון גור.

את המתכון ללחם שלפניכם נעה מצאה בבלוג האוכל של אורלי לוי והוא נהדר. ופשוט 🙂

‍