צנצנות
מוצרים
ערב
צהריים
בוקר
חברים
מתוק
טרי
קערה
מחבת
בתנור
סיר
שבת
סבתא
טיולים
מתכונים

ממולאים מנגולד

December 27, 2018
דלג למתכוןדלג למפה

יותר ויותר חברים שלי עוזבים את הארץ. זה עצוב לי מאוד. ובצער אני אומרת שזה גם ברור לי מאוד. בכל מסעותיי בשנים האחרונות ראיתי וחוויתי דברים שגרמו לבור הספק שלי לגבי היתכנות תחושת החופש והאושר בחיים בארץ להעמיק. המרחב הרוחני של הודו, הגרוב של סלוניקי, האוטופיה של קופנהגן, המוקפדות של פריז, הצועניות של פריז, החגיגה של ברצלונה, כולם היו הרמה לנחיתה מאתגרת למציאות הישראלית.

tomato

העצב והאכזבה של חבריי, השבר של חלומותיהם על אדמת הקודש הקשה הזו עוררו אצלי סימני שאלה. ועל אף הבור ועל אף סימני השאלה על החלומות שלי, העצב הגדול מכולם הוא שאנשים שאני אוהבת רחוקים ממני. אספר לכם על שחר שעזבה לאחרונה לאוסטרליה:

rotev memu

את שחר הכרתי במסע האחרון שלי להודו, אני הייתי שם בסחרחורת פנימית גדולה ולא הבנתי בזמן המפגש שלנו כמה המפגש החדש משמעותי, כמה שחר עתידה להפוך לחברה משמעותית בחיי. למזלי שחר חיה בארץ עד ממש לא מזמן ולכן יכולנו להמשיך לממש את ההכירות בארצנו הקטנטונת. שחר היא מוסיקאית מופלאה, יוצרת מוכשרת, מלכת הצמחים ואמא למלא ילדים. יש לשחר הרבה חלומות שחשבה שתגשים בארץ, היא חלמה לעשות פה מוסיקה וליצור, היא חלמה להכיר פה את אהוב ליבה ולחיות בקהילה שיתופית.

mangold

היא הרגישה במאבק על החלומות האלו בארץ, מאבק קשה עד בלתי אפשרי. במרבית זמנה היא רדפה אחרי פרנסה וביתר הזמן תחזקה בית ושפיות. המפגש בין המינים לא העלה ניצוצות ואפילו צילק, פגע והרחיק. המוסיקה.. ובכן תעשיית המוסיקה הכרישית בישראל בשילוב האופי הציניקני והקשוח הותיר אותה שותקת וזה כל כך חבל כי היא מכשפה באופן כללי ובטח שלגבי כל מה שקשור לשירת הלב.

miluimemu

אני מזדהה איתה, מרגישה כל בוקר שאני נדרשת לנצח כדי לחיות פה, כדי ליצור, כדי להצליח בלי לשלם את מחיר החיספוס, בלי להתבייש או לוותר על הנאיביות הרכה. אני גם עצובה מאוד על כל חבר שעוזב את הזירה, על כל החלומות שלא מכים כאן שורשים. כל מי שמרגיש שהמשחק פה.. איך לומר?.. נגמר.

memu 1

אולי זה החינוך הציוני שקיבלתי, או שאולי זו העובדה שההורים שלי הקריבו את הנוחות והבוהמה הפריזאית שלהם והיו כאן למהגרים בשנים של המרגרינה והלחם אחיד. אולי זה קוסמי הקשר הזה שלי לארץ הזו אבל אני אוהבת את האדמה הקשה הזאת, את כל הירק והפרי והחיטה שגדל כאן אני אוהבת. את החי ואת הים. את צורת החשיבה התלמודית הזאת, את המוזיקה שבוקעת מבתי הגנסת וממועדוני הלילה אני אוהבת. הארץ הזו היא פשוט הבית שלי והאנשים פה הם האנשים שלי והשפה פה היא השפה שלי וגם הזכרונות הטעמים והכאבים והשמחות הם כולם שלי ואני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה בשום מקום אחר, רק למסעות, רק לרגעים, לחוויות מתוך בחירה וידיעה שכאן ביתי.

sof memu

שחר עזבה לאוסטרליה… לקחתי את כל כאב הפרידה יחד עם שברי החלום והאהבה שלי לבית הזה ולאנשים שבו והבאתי אותם למטבח. אוכל של בית זה אוכל שמתבשל בסיר גדול, לאט לאט לאורך זמן, יש לאוכל הזה צליל של קילוף ושל חיתוך ושל צלייה, יש בו מיצוי של טעם ויש בו שורש ומסורת. אוכל של בית הוא אוכל מזין ומיטיב עם הגוף העייף מחרישת אדמת הטרשים של ההגשמה העצמית. אוכל שמנחם את הנפש הכואבת מכל הלא ומכל הספק ומהקולות שבראש שאומרים- את לא יכולה. זה אוכל כזה שמגישים בקערה עם כף ויוצא ממנו אדים ואוכלים אותו כשיש גשם בחוץ, בפיג׳מה עם האנשים שאוהבים. המתכון שהכנתי לשחר הוא מתכון שאפשר להכין כשברקע מתנגן שיר הפרידה הזה ששחר הכירה לי ממש רגע לפני שפרשה כנפיים.

ממולאים מנגולד

מצרכים:

  • 2 צרורות של עלי מנגולד (הוראות חיתוך בהמשך)
  • 2 בצלים גדולים קלופים וקצוצים דק
  • 10 שיני שום קלופים וקצוצים דק
  • 10 עגבניות בשלות
  • 1/4 קילו בשר טחון (הכי טעים עם כבש, בקר זה גם טעים טעים ואם אתם טבעוניים אפשר להחליף ב-2 סלסלות של פטריות)
  • 1/2 כוס שמן זית
  • 1 כוס אורז עגול (אני הכי אוהבת את האורז העגול של סוגת)
  • 1 כוס מים
  • מלח, פלפל

אופן ההכנה:

  • שוטפים היטב את המנגולד וחותכים כמו בתמונה הזו:
cutheman
  • ואז משתמשים כמו בתמונה הזו:
cutman (1)
  • טוחנים עגבניות שלמות ללא העוקץ בפוד פרוססור לרסק אחיד. אם אין פוד פרוססור אפשר פשוט לגרד בפומפיה ואז לזרוק את הקליפה.
  • בסיר רחב ושטוח עם תחתית כפולה מחממים חצי כוס שמן, ומטגנים את הבצל. רק כשהבצל כבר חום מוסיפים את השום הקצוץ ואת גבעול המנגולד הקצוץ.
  • כשהכל שחום היטב, מוציאים חצי מכמות הבצל, השום וגבעול המנגולד לכלי קטן ומוסיפים את הבשר הטחון ומגבירים את האש ומטגנים עד שהבשר עשוי תוך כדי ערבוב. לתבל רק במלח פלפל. אני ירושלמית במקור, אל תתפרעו לי עם תבלינים: שמן זית, שום, מלח, פלפל. זהו!
  • מעבירים את הבשר לקערה גדולה ומחזירים את הסיר לאש. מחממים את הבצל, השום וגבעול המנגולד ששמנו בכלי הקטן בסיר שמתחמם שוב על האש.
  • מוסיפים לבצל, השום וגבעול המנגולד את העגבניות הטחונות ומביאים לרתיחה ומתבלים במלח פלפל.
  • מוסיפים לקערה של הבשר כוס אורז ומערבבים היטב.
  • זהו, יש רוטב, יש מילוי, עכשיו צריך להכין את עלי המנגולד למילוי. לא להתייאש זה תכף נגמר וזה הכי טעים שיש.
  • מרתיחים מים בקומקום וממלאים סיר גדול במים הרותחים, בתוך הסיר חולטים קצרות את עלי המנגולד רק למצב שיהיה רך וגמיש למילוי. ואז מסננים.
  • ממלאים את עלי המנגולד באופן הבא: משטיחים את העלה על משטח העבודה ומניחים במרכז תלולית קטנה של מילוי, מקפלים את הצדדים האורכיים של העלה בצורה של V ויוצרים כך משולש. מגלגלים מהחלק הרחב של המשולש אל עבר החלק הצר בהידוק.
  • מסדרים בסיר שהתבשל בו הרוטב את העלים הממולאים כמו שמש, מתחילים מהחוץ אל המרכז עד שהסיר מלא. סימו לב שהרוטב מגיע עד ל-3/4 גובה של העלים ולא יותר. אם יש יותר רוטב, סדרו בשכבות את עלי המנגולד הממולאים עד שהשכבה העליונה עוקפת את הרוטב בקצת והניחו משקולת על העלים (אני משתמשת בצלחת נירוסטה שהיא קצת יותר קטנה מקוטר הסיר).
  • סוגרים את הסיר ומבשלים על אש קטנה בביעבוע ממש ממש עדין (אחרת העלים יתפרקו) במשך מינימום שעה וחצי, אפשר יותר. העלים ישנו את צבעם ככל שהבישול יהיה ארוך יותר.
  • אני לוקחת כמה עלים שהתבשלו ארוכות בקערה עם קצת לבנה, טחינה, חריף וקערה של ירקות חיים ליד. על הדבש ועל העוקץ.

מפת הטיול

שנחזור אליכם עם פרטים?

תודה רבה! הפרטים התקבלו בהצלחה.
אבוי! משהו השתבש בשליחה, אנא נסו שנית.

שיתוף

הצג תגובות

תגובות

רשומות נוספות מסוג:

סיר